דיילי ניוז ישראל כל מה שלא מספרים לכם על חדשות ישראל והמזרח התיכון
כתבות דומות
שני הצדדים במלחמת האזרחים בסודן, הכניסו את האומה לאסון הומניטרי, שותפים למטרה הפוליטית של דיכוי התנועה הפרו-דמוקרטית.
עם יותר מ-10 מיליון עקורים, מלחמת האזרחים בסודן הפכה את המדינה למקור אוכלוסיית הפליטים הגדולה ביותר עלי אדמות. עם זאת, הסכסוך בסודן אינו רק תחרות על כוח בין שני פלגים צבאיים – הוא גם מהפכה נגדית המבקשת לבטל את ההישגים של הניצחונות של התנועה הדמוקרטית בין השנים 2018-2022. ה-Daily news מדבר עם הסופרת והאנליסטית הפוליטית הסודנית חולוד ח'יר על המצב במדינתה.
כתב דיילי ניוז:
במשך יותר מ-18 חודשים, סודן אכולה במלחמת אזרחים אכזרית, שגבתה עד 150,000 חיים. באפריל 2023, יריבות בין שני גנרלים הסלימה לסכסוך גלוי, ועוררה קרבות רחוב עזים בבירה חרטום ועוררה גל הגירה אדיר.
חולוד ח'יר: אנליסטית פוליטית סודנית. היא עזבה את הארץ בתחילת הסכסוך ומאז היא תומכת .
הסכסוך הזה בסודן הוא היחיד בעולם, שבו הבירה היא מוקד הלחימה. וזו הבירה שבה החלה הלחימה והייתה החריפה ביותר ובמובנים רבים, לפחות במשך כמה חודשים. ומה שזה אומר הוא שיש פוטנציאל להתמוטטות מוחלטת של המדינה הסודנית
שאלנו את חולוד מדוע סודן זוכה לתשומת לב תקשורתית כה מועטה והאם היא מוצלת על ידי סכסוכים אחרים, כמו אוקראינה או עזה.
חולוד ח'יר:
בעולם התעלמו מסודן עוד הרבה לפני עזה.
מה שראינו הוא שמאז פרוץ המלחמה באוקראינה, הייתה פחות תשומת לב למתרחש בסודן מאשר אפילו לפני המלחמה. אבל בהחלט, אתה יודע, העולם, אני חושבת, יכול לשים לב ליותר ממשבר אחד בו-זמנית: העולם צריך להיות מסוגל להראות שהוא יכול ללכת וללעוס מסטיק בו זמנית.
כתב דיילי ניוז:
הסכסוך מתרכז בשני פלגים, הכוחות המזוינים של סודאן (SAF), בראשות הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן וכוחות התמיכה המהירה (RSF) בפיקודו של הגנרל המדי. ה-SAF מתמודד עם האשמות על פשעי מלחמה כולל התקפות על אזרחים וחסימת סיוע. בעוד ה-RSF נולד ממיליציית ג'נג'וויד, מאחורי רצח העם בדרפור ב-2003. הם מואשמים באלימות אתנית, ביזה ותקיפות מיניות נרחבות.
ה-RSF אפילו פרסמו סרטונים באינטרנט המתעדים את פשעי המלחמה שלהם.
בדריה מוחמד- פליטה מח'ורטום:
בכנות, המלחמה – זו הפעם הראשונה שאי פעם ראינו דבר כזה. אני בת 60. אבל משהו כזה, לא ראינו בעבר. זו הפעם הראשונה שחווינו או שומעים על מלחמה כזו, שהיינו רואים במדינות אחרות. אבל כאן, מעולם לא ציפינו לראות דברים כאלה. בגלל זה זה גרם לנו לדיכאון, ואנחנו לא בסדר מבחינה רגשית. מכל הבחינות, אנחנו לא בסדר. עזבנו את הבתים והחפצים שלנו, והם הרגו את ילדינו. ואני מתכוון, הרבה דברים.
כתב דיילי ניוז:
סודאן מתמודדת כעת עם משבר העקירה הגדול בעולם, עם 11 מיליון בני אדם שנעקרו מבפנים – יותר ממחציתם ילדים – ו-3 מיליון נמלטו לחלוטין מהמדינה. במקומות כמו עתברה, פליטים מחרטום חיפשו מחסה בבתי ספר, בעוד הרעב ההמוני מתנשא.
בדריה מוחמד :
יש לי אח אחד שמאז שהמלחמה התחילה אני לא יודעת איפה הוא. האחים שלי מפוזרים, ואחיותי מפוזרות. כלומר, המלחמה פגעה באזרחים. נמחצו, ואנחנו מודים לאלוהים. מאז שהגענו לכאן, אנחנו אוכלים שעועית ועדשים. אנחנו אוכלים מה שיש לנו ומה שהם יכולים להביא, אבל עכשיו פתאום האוכל כבר לא זמין. עכשיו אין לנו מה לאכול. אם יש לך אוכל משלך, אתה אוכל. אם לא, אתה לא.
טהאני עלי – פליט מאומדורמן:
הדבר שהכי פגע בנו היה ההפגזה הארטילרית של ה-RSF. הנשק הרג אנשים מהשכונה שלנו , זאת אומרת, ילדים וצעירים. נשים בתוך בתיהם נפגעו. ישנו מתחת למיטה בגלל ההפגזה. מכיוון שההפגזה הייתה אקראית, הם יכלו לפגוע בכל מקום. אנשים הפסידו הרבה. הפסקנו לשאול מה שלום האנשים. כי עכשיו כשאתה שואל, הם אומרים לך: "כך וכך מת. כך וכך נפטר.
כתב דיילי ניוז:
לפני שמאבק הכוחות בין בורהן והמדי כבש את המדינה, התנהל מאבק נוסף.
תנועת רחוב פופולרית, פרו-דמוקרטית, הצליחה להדיח את הדיקטטור הוותיק של סודן, עומר אל-באשיר, ועמדה להפיל את שאר הממסד.
חולוד ח'יר, :
בעיקרו של דבר, שני הגנרלים הם מקור הכח לגנרל בורהאן הזה והכוחות המזוינים הסודניים, או SAF והגנרל המדי מכוחות התמיכה המהירה או RSF היו בשיתוף פעולה זה עם זה כשהפילו את אחמד אל באשיר, שהוביל את סודן לאוטוקרטיה במשך כ-30 שנה. הוא הודח דרך הפגנות עקביות ומתמשכות וסוג של מחאות פרו-דמוקרטיות נגד המשטר ב-2018, 2019. וכאשר הודח לבסוף בגלל לחץ רב על הצבא, המוסד הצבאי שנוצר, המועצה הצבאית המעברית, ראה הזדמנות להוות רישיות.
כתב דיילי ניוז:
למרבה הפלא, התנועה הפרו-דמוקרטית ממשיכה בעבודתה למרות המלחמה. מה שמכונה 'ועדות התנגדות שכונתיות' הם מרכזים מקומיים שהוקמו על ידי התנועה אשר העניקו סיוע הומניטרי ותיאמו פינוי, והצילו אלפי חיים, למרות הסכנה המתמדת.
חולוד ח'יר,:
ראינו את החטיפות, ההיעלמויות והפרות זכויות האדם, כמו גם את ההתנקשויות של מארגני ועדת ההתנגדות של שכונות וחברים שהיו עמוד השדרה של התנועה הפרו-דמוקרטית כבר כ-13 שנים. וראינו סוג כזה של אזרחים שתלו תקוות לסודן חדשה, כאשר סודן מתרחקת מהמורשת של עידן באשיר. ראינו אותם גם ממוקדים במידה מסוימת, עד כדי כך שאפילו אמירת לא למלחמה הפכה למעין אמירה שנויה במחלוקת ומושכת הרבה סתם שנאה והתעללות ממין שחקנים פרו צבאיים או פרו-צבאיים.
סמי מוסא – פליט מחרטום:
מלחמה היא כמו אש. אם זה נוצץ איפשהו, זה יכול להתפשט לכל מקום. זה ישרוף גם את הירוק וגם את היבש. אז אנחנו אומרים, ברוך ה' זה לא יגיע לזה. אבל זו תקווה, אנחנו לא יודעים. זו מלחמה. בסופו של דבר, המלחמה הזו, בבסיסה, היא אבסורדית. מלחמה שאין לה מטרות. דורות מתים על המלחמות האלה. מת על חילוקי דעות. עד כמה שאפשר, אנשים צריכים לחיות ביחד. כולנו סודנים, אנחנו צריכים לחיות ביחד. זו המדינה שלנו.
כתב דיילי ניוז:
למרות שהקורבנות של המלחמה הזו הם סודנים, זה לא רק סכסוך סודני. שחקנים בינלאומיים נקטו צד, הזרימו כמויות גדולות של משאבים, כלי נשק ואפילו חיילים. איחוד האמירויות הוא התומך העיקרי של ה-RSF. תחקיר בינלאומי של אמנסטי לאחרונה חשף כי האמירות מספקת ל-RSF טכנולוגיה צבאית צרפתית.
התומך הגדול ביותר של ה-SAF הוא מצרים השכנה. לפי הדיווחים, לרוסיה, אוקראינה ואיראן יש קשרים לצדדים שונים.
לכמה מדינות, כמו ערב הסעודית וישראל, יש קשרים הדוקים גם עם SAF וגם עם RSF. שחקנים בינלאומיים אולי לא רוצים לדבר בפומבי על מה שקורה בסודן, אבל הם ממשיכים לתדלק את הסכסוך.
חולוד ח'יר:
סודאן היא מדינה עשירה מאוד במשאבים, יש בה נפט, יש בה מינרלים, יש בה זהב, יש לה סוג של חלק גדול מאוד מהאדמה הניתנת לעיבוד של העולם, שהיא אדמה חקלאית. ובגלל זה, זה הפך למעין יעד עבור שחקנים טורפים בינלאומיים.
ומה שאנחנו רואים יותר ויותר הם מאפייני פרוקסי מסוג זה. יש מספיק דינמיקה של קונפליקט כדי להמשיך את המלחמה הזו בצורה פנימית. אבל בהחלט, האלמנטים האזוריים שגורמים לכמה מגורמי הפרוקסי הללו, אני חושבת כעת, ברורים יותר מבעבר. לאחרונה, גם ל-CNN וגם ל"ניו יורק טיימס" היו דיווחים על האופן שבו איחוד האמירויות הערביות מעבירה נשק למורדים, כוחות התומכים דרך הסאהל.
כתב דיילי ניוז::
למרות האיומים, תנועת הבסיס המהפכנית של סודן נמשכת. הגנה על אזרחים ודרישות לעיצוב עתיד האומה.
חולוד ח'יר:
יש מעין הבנה במדעי המדינה שאומרת שאימפריות, אם הן לא דמוקרטיות, הן מתפרקות. ולכן אני חושבת שיש הבנה, אפילו בתוך סודן, שברגע שהמלחמה הזו תסתיים, פרויקט הדמוקרטיזציה חייב להימשך.
וזה הדבר שנותן לי תקווה. ואני בטוחה שזה אותו הדבר עבור אנשים רבים באזור, לא משנה לאן אני הולכת, בין אם זה באפריקה או במזרח התיכון, באירופה או במקומות אחרים, לעתים קרובות, אתה יודע, אנשים באים אלי ואומרים, אנחנו באמת מתרשמים ממה שתושבי סודן עשו, ממה שהם עשו. ובגלל סוג כזה של רוח בלתי נלאית שנמשכת גם בנסיבות הקשות ביותר, לדחוף לשינוי דמוקרטי, אני חושבת שזה משהו שקשה מאוד לכבות אותו ברגע שהוא בער.
הדעות המובעות במאמר זה שייכות למחברים עצמאיים ואינן משקפות בהכרח את מדיניות העריכה של daiynews.org.il
