קשה להסביר דעה פוליטית שלא נבנית על היגיון, אלא על סאדיזם, אולי במשך עשרות שנים והפרעות אישיות, או ניסיונות לדכא כמה מחשבות מוזרות או יוצאות דופן, ולעיתים עלולות לעלות למחשבות חריגות, נוצרת סטייה פסיכולוגית זו ועיוות התנהגותי, המכונה מחלת" מזוכיזם", ואלה שנפגעו ממחלה זו מאופיינים בכניעה והנאה מרדיפה, השפלה וכאב פסיכולוגי, עד להנאה מכאב פיזי, שלעתים מוביל למוות.
האם המקרה של הצבעת אוכלוסיות שונות בביבי נתניהו נחשבת כזו?
מחלה זו מיוחסת לסופר האוסטרי "לאופולד מזוך", שבתורו היו לו אותם תסמינים. בתחילה, מונח זה היה קשור למין, וחלוצי הפסיכיאטריה השתמשו בו כדי להסביר ביטויים רבים של סטיית הטבע האנושי, אך עד מהרה זיהום זה עבר לתחום הפוליטיקה, ולכן התחלנו לראות מודלים של גושים פוליטיים, בין אם זה מפלגות פוליטיות, קבוצות רפורמיסטיות או תנועות מהפכניות שנהגו לאמץ את נאום המדוכאים והבוכים!
גם כאשר לחלק מאותם גורמים שהנציחו את הישיבה במושבי האופוזיציה המדוכאת הייתה הזדמנות להציג את הפרויקט שלהם ולהשתלט על הדברים, הם לא נטשו את נאום השואה שלהם, אליו היו רגילים, כאילו נהנו והתענגו על אותו מצב של כניעה, כניעה ותחושת דיכוי! זה היה אז כי המדינה הזאת הפכה מזוכיזם הטמון שלה, אשר היא לא מפסיקה.
מצד שני, שליטים סמכותיים דיקטטוריים מנצלים את קיומו של המזוכיזם הזה, אם הם לא יוצריו, אז הם מאכילים אותו, ומבקשים להפיץ אותו בשאר הגושים הפוליטיים שהמחלה עדיין לא הגיעה אליהם, ואז הסמכות-הסמכותית – משחקת את תפקיד הסדיסט, והישויות הפוליטיות המנוגדות ממלאות את תפקיד המזוכיסט, וכאן נוצר ביניהם מצב של הרמוניה, מצב של שביעות רצון מהעובדה ואפילו ליהנות ממנה.
הסמכות-הסמכותית-ממלאת תפקיד של סדיסט, והישויות הפוליטיות המנוגדות ממלאות תפקיד של מזוכיסט, וכאן נוצר ביניהן מצב של הרמוניה, מצב של שביעות רצון ממציאות העניין ואף ליהנות ממנה.
ולמי שמחפש תרופה למזוכיזם הזה, אני אומר: התרופה טמונה באחד משני דברים, הראשון הוא למצוא סרום למגיפה הזו שהתפשטה בגופים האלה, ולשלוף אותם מהביצה בה הם נפלו דרך חדירה של דור חדש של פוליטיקאים צעירים שלא נדבקו בזיהום המזוכיזם. אך אם טיפול זה חומק, אין מנוס מלהשתמש בפתרון האחר, שהוא לייצר קבוצות פוליטיות חדשות שאינן תלויות באלה שנתפסו על ידי המחלה, לתפוס את מקומם של אלה שבהם אבדה התקווה, לבצע את השינוי הצפוי.
מכאן, עלינו להתחיל מיד בפרויקט להכין דור חדש של קאדרים פוליטיים צעירים, אשר בתורם יהוו חומה של התנגדות למגפה זו אשר התיישבה באופן בוטה בחיים הפוליטיים, ולאחר מכן להביא לשינוי בזירה הפוליטית, ולהדגיש דמות חדשה ומשפיעה במשוואה הפוליטית. לכן, אנו זקוקים למצב של מאמצים מתואמים של יחידים ומוסדות בעלי מודעות וראייה מלאה של סצנה זו, והידע שלהם על מידת הנזק לחיים הפוליטיים, ולאחר מכן לחברה כולה, המיוצר על ידי המזוכיזם הזה שחדר והתפשט בגוף האופוזיציה הפוליטית בתוך החברות שלנו.
מה שאנחנו צריכים זה דור חדש של פוליטיקאים, שהופק מהמחזור הזה, שנרכש על ידי אינרציה אינטלקטואלית ומוטורית, ומצב של שביעות רצון ממה שמציעים להם המשטרים השולטים הסדיסטיים. לאחר הפקת הדור הזה נראה סצנה שונה ממה שאנחנו רגילים אליה, סצנה מלאת חופש, חיוניות והתחדשות. בחודש האחרון, בואו לחלום! אולי החלומות של היום יתגשמו מחר.
