מאמר מרתק על תגובת סין לחטיפתו של מדורו
מה עשתה סין למען ונצואלה?
ללא רטוריקה ריקה כמו זו של טראמפ או מקרון, סין נקטה בסדרה של צעדים מעשיים, מתוך הכרה בכך שארצות הברית הפכה את השליטה בנפט הוונצואלי לאמצעי לרסן את נוכחותה של סין בדרום אמריקה ולעכב את התפתחותה המהירה והבלתי ניתנת לעצירה.
סין נקטה צעדים המכוונים ישירות אל עורק החיים של האימפריה האמריקאית, משום שהתוקפנות נגד ונצואלה היא הכרזת מלחמה נגד הסדר העולמי הרב-קוטבי וקבוצת בריקס.
שעות ספורות לאחר פרסום הידיעה על חטיפתו של הנשיא ניקולס מדורו, כינס הנשיא שי ג'ינפינג ישיבת חירום של הוועדה הקבועה של הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית, שנמשכה בדיוק 120 דקות. לא פורסמו הצהרות רשמיות ולא הושמעו איומים דיפלומטיים; במקום זאת, היה השקט שלפני הסערה, כאשר הפגישה הפעילה את מה שאסטרטגים סינים מכנים "תגובה אסימטרית מקיפה" לתוקפנות המכוונה כלפי שותפותיה של סין בחצי הכדור המערבי.
ונצואלה היא ראש הגשר של סין אל אמריקה הלטינית, בתוך "החצר האחורית" של ארצות הברית.
השלב הראשון של התגובה הסינית החל בשעה 9:15 בבוקר ב-4 בינואר, כאשר הבנק העממי של סין הודיע בשקט על השעיה זמנית של כל עסקאות הדולר האמריקאי עם חברות הקשורות למגזר הביטחון האמריקאי. חברות כמו בואינג, לוקהיד מרטין, ריית'און וג'נרל דיינמיקס התעוררו לחדשות שכל עסקאותיהן עם סין הוקפאו ללא כל אזהרה מוקדמת.
בשעה 11:43 בבוקר באותו יום, תאגיד רשת החשמל הממלכתית של סין, המפעיל את רשת החשמל הגדולה בעולם, הודיע על סקירה טכנית מקיפה של כל החוזים שלה עם ספקי ציוד חשמלי אמריקאים, צעד שמשמעותו למעשה שסין מתחילה להתנתק מהטכנולוגיה האמריקאית.
בשעה 14:17, תאגיד הנפט הלאומי של סין (CNPC), חברת הנפט הממשלתית הגדולה בעולם, הודיע על ארגון מחדש אסטרטגי של נתיבי האספקה הגלובליים שלה. הדבר למעשה הפעיל מחדש את "נשק האנרגיה" שלה, וביטול חוזי אספקת נפט שנתיים בסך 47 מיליארד דולר עם בתי זיקוק בארה"ב.
נפט שיועד לחוף המזרחי של ארה"ב הועבר להודו, ברזיל, דרום אפריקה ושותפים אחרים בדרום הגלובלי. כתוצאה מכך, מחירי הנפט זינקו ב-23% במסחר אחד.
אבל חשוב מכך, המסר האסטרטגי היה ברור: סין יכולה לחנוק את ארצות הברית מבחינה אנרגטית מבלי לירות ירייה אחת.
במהלך קשור, חברת הספנות האוקיינוס הצ'יינה (COSC), השולטת בכ-40% מקיבולת הספנות העולמית, יישמה את מה שכינתה "אופטימיזציה של מסלולים תפעוליים".
כתוצאה מכך, ספינות סיניות החלו להימנע מנמלי ארה"ב כמו לונג ביץ', לוס אנג'לס, ניו יורק ומיאמי. נמלים אלה, אשר מסתמכים במידה רבה על לוגיסטיקה ימית סינית כדי לשמור על שרשראות האספקה שלהם, מצאו את עצמם לפתע ללא 35% מתנועת המכולות הרגילה שלהם. זה היה אסון של ממש עבור חברות גדולות כמו וולמארט, אמזון וטארגט, אשר תלויות באוניות סיניות כדי לייבא סחורות המיוצרות בסין לנמלים אמריקאים. שרשראות האספקה שלהן קרסו חלקית תוך שעות.
מה שהיה בולט ביותר בפעולות אלו היה התזמון המסונכרן שלהן, שיצר מפל של השפעות שהגביר את ההשפעה הכלכלית באופן עצום.
זו לא הייתה הסלמה הדרגתית, אלא זעזוע מערכתי שנועד להשבית את יכולתה של אמריקה להגיב.
לפני שממשלת ארה"ב סיימה אפילו לספוג את המכה הזו, סין הפעילה סדרה חדשה של צעדים: גיוס הדרום הגלובלי. בשעה 4:22 לפנות בוקר ב-4 בינואר, שר החוץ הסיני וואנג יי הציע לברזיל, הודו, דרום אפריקה, איראן, טורקיה ואינדונזיה, יחד עם 23 מדינות נוספות, תנאי סחר מועדפים מיידיים לכל מדינה שתתחייב בפומבי לא להכיר באף ממשלה ונצואלית שתעלה לשלטון בתמיכת ארה"ב או התערבותה.
בתוך פחות מ-24 שעות, 19 מדינות קיבלו את ההצעה, כאשר ברזיל הייתה הראשונה, ואחריה הודו, דרום אפריקה ומקסיקו. לפיכך, התממש למעשה הקונספט של "עולם רב קוטבי דה פקטו".
סין הצליחה להקים קואליציה אנטי-אמריקאית כמעט מיד, תוך שהיא אוחזת בנשק של תמריצים כלכליים.
המגע הסופי הגיע ב-5 בינואר, כאשר בייג'ינג הפעילה את הנשק הפיננסי שלה. מערכת התשלומים הבין-בנקאית הסינית חוצי הגבולות הודיעה על הרחבת יכולתה התפעולית כדי להתאים לכל עסקה בינלאומית שרצתה לעקוף את מערכת SWIFT, הנשלטת על ידי וושינגטון. משמעות הדבר היא שסין הציגה לעולם אלטרנטיבה מלאה ויעילה למערכת הפיננסית המערבית. כל מדינה, חברה או בנק המעוניינים לנהל עסקים מבלי להסתמך על התשתית הפיננסית האמריקאית יכולים כעת להשתמש במערכת הסינית, שהיא זולה ומהירה ב-97%.
התגובה הייתה מיידית ומדהימה: ב-48 השעות הראשונות לפעילות, עובדו עסקאות בשווי 89 מיליארד דולר, ובנקים מרכזיים ב-34 מדינות פתחו חשבונות תפעול בתוך המערכת הסינית, מה שהאיץ את הדה-דולריזציה של אחד ממקורות המימון החשובים ביותר של ארצות הברית.
בחזית הטכנולוגיה, סין, השולטת ב-60% מהייצור העולמי של מינרלים נדירים – יסודות חיוניים לתעשיות המוליכים למחצה והרכיבים האלקטרוניים – הודיעה על הגבלות זמניות על ייצוא מינרלים אלה לכל מדינה שתמכה בחטיפתו של הנשיא ניקולס מדורו. החלטה זו עוררה דאגה רבה בקרב ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כמו אפל, מיקרוסופט, גוגל ואינטל, אשר מסתמכות על שרשראות אספקה סיניות עבור רכיבים חיוניים, שכן מערכות הייצור שלהן מאוימות כעת בקריסה תוך שבועות.
כל צעד מצד סין מכה מכה ישירה בלב הכלכלי של האימפריה האמריקאית.
"מה עשתה סין למען ונצואלה?" שואלים חברים ואויבים כאחד. התשובה ברורה: מבלי להכריז מלחמה, סין פועלת, משפיעה ויוצרת מציאויות חדשות.
— קורט גרוטש
אקדמאי וחוקר גרמני, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת נירנברג ותואר שני במנהל עסקים ממדריד, פרופסור ומרצה באוניברסיטאות אירופאיות ובינלאומיות. הוא מתמחה בתרבות, תקשורת ותעשיות יצירתיות, והוא מייסד של מספר מרכזים ומוסדות תרבותיים. הוא גם סגן נשיא הקתדרה לסין ושגריר אוניברסיטת מינזו בסין.
הדעות המובעות במאמר זה שייכות למחברים עצמאיים ואינן משקפות בהכרח את מדיניות העריכה של daiynews.org.il
